קוצר ראייה - מיופיה (Myopia)  המגפה של העולם המודרני

ממה זה נגרם?

 

    קוצר ראייה הוא ליקוי בתהליך שבירת קרני האור בעין הגורם לראיה מטושטשת לרחוק ממנו סובלים כ-100 מיליון אנשים בארצות הברית בלבד.  מדובר במחלה המתקדמת בגיל הצעיר היכולה להיות מלווה גם בתחלואה עינית קשה כגון הפרדות רשתית וניוון רשתית עד כדי עיוורון. על כן הבנת הגורמים להידרדרות קוצר הראיה ודרכים לעצירתה יכולים להיות בעלי חשיבות עליונה לא רק להקטנת התלות במשקפיים אלה גם למניעת התחלואה הקשה הקשורה במחלה.

 

קוצר ראיה – המגפה של  העולם המודרני

שכיחות קוצר הראיה גדלה בעשרות השנים האחרונות והובילה לעניין גובר בקרב הציבור והקהילות המדעיות. באזורים שונים של העולם, המצאות קוצר הראייה היא שונה.  באופן כללי, קוצר ראייה שכיח הרבה יותר במדינות מתועשות ובערים לעומת אזורים כפריים. 

בארצות הברית, שיעור ההמצאות עלה מ-25% בין השנים 1971-1972 ל-41.6% בין השנים 1999-2004 . בטיוואן וסינגפור, המצאות קוצר הראייה היא כ-30% בילדים בגילאים 6 עד 7, וההמצאות בקרב המבוגרים הצעירים עלתה ל-80%. העלייה המהירה בהמצאות קוצר ראייה מספקת ראייה חזקה לכך שמוכרחה להיות השפעה ניכרת לגורמים סביבתיים עכשוויים בהתפתחות קוצר ראייה, וכי התפתחות זו אינה יכולה להיות מוסברת על ידי מודל גנטי בלבד.   מגמה מהירה זו של הופעת קוצר ראיה מוקדמת בפלח גדול של האוכלוסייה מתרחשת בעשורים האחרונים גם בישראל.

 

תחלואה הנובעת מקוצר ראיה גבוה

בעלי קוצר ראיה גבוה הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים העלולים לסכן את הראייה, כדוגמת: ניוון מקולרי, קטרקט, גלאוקומה, קרעים ברשתית והפרדות רשתית ואף עיוורון. קוצר ראייה נמצא במקום השישי בין הסיבות המובילות לאובדן ראייה.19 קיום קוצר ראיה מגדיל משמעותית את הסיכון להפרדות רשתית בחולים בעלי קוצר ראייה גבוה. שכיוחת אירועי הפרדות רשתית עולה באופן דרמטי כתוצאה מהעלייה בהמצאות קוצר ראיה. על כן, כל טיפול שיעכב את ההתקדמות של קוצר הראייה יכול להשפיע, בסופו של דבר, על חייהם של מיליוני מבוגרים. 

 

סוגי קוצר ראיה וקצב ההתקדמות שלהם

קוצר ראייה מסווג על פי הגיל בו הוא מופיע לראשונה: גיל פתולוגי, גיל בית ספר, או גיל מבוגר.

קוצר ראייה פתולוגי

מופיע בדרך כלל לפני גיל שש. הוא נגרם על ידי התארכות חריגה וקיצונית של העין. בדרך כלל קוצר הראייה הפתולוגי אינו פרוגרסיבי, ולרוב, הוא קשור לשינויים מוקדמים ברשתית.

קוצר ראייה בגיל בית ספר

מופיע בדרך כלל בין הגילאים 6 ל-18 ומתקדם עד ההתייצבות בשנות העשרה המאוחרות או בשנות העשרים. סוג זה של קוצר ראייה בדרך כלל מופיע באנשים בעלי IQ גבוה יותר, המבלים כמות זמן רבה יותר בקריאה וכן נחשפים לשמש לאורך זמן מועט יותר בהשוואה לאנשים שאינם בעלי קוצר ראייה.  במחקר שנערך על ילדים בסינגפור, נמצא כי המצאות וחומרת קוצר הראייה קשורים לכמות הזמן שבילו בלמידה.29 קוצר ראייה של גיל בית הספר נמצא כשכיח יותר באזורים עירוניים ובמדינות מתועשות.  

קוצר ראייה של הגיל המבוגר

מופיע בין הגילאים 20 ל-40 (הופעה מוקדמת בגיל המבוגר) או לאחר גיל 40 (הופעה מאוחרת בגיל המבוגר),  והוא בעל מאפיינים שונים בהשוואה לקוצר הראייה של גיל בית הספר.  קוצר ראייה של הגיל המבוגר קשור במיוחד להפרעות מיקוד (focusing anomalies) ולעיסוקים בהם הראייה לטווח קצר היא הדומינטטית, כמו שימוש מחשב. התפתחות קוצר ראייה, בכל שלושת הקבוצות הללו, היא כתוצאה מהתארכות גלגל העין וקבלת גלגל עין שצורתו צורת ביצה. 

על מנת לשלוט על קצב התקדמות קוצר הראיה, יש להאט את שיעור גדילת (התארכות) העין. קצב התקדמות קוצר הראייה הגבוה ביותר הוא בקרב ילדים צעירים, והוא בדרך כלל מתייצב בסביבות גיל 16.   ברגע שמתחיל להתפתח קוצר ראייה, קצב ההתקדמות הממוצע בילדים בגילאים 8 עד 13 הוא 0.5D לשנה עבור ילדים לבנים;     0.6D עבור ילדים סיניים מהונג קונג;  ו-0.8D לשנה לילדים אסיתיים, כפי שהוסק מתוך מטה-אנליזות. 

לכן, ככל שהופעת קוצר הראיה היא מוקדמת יותר, כך משך התקדמות קוצר הראיה יהיה גדול יותר, וקצב ההתקדמות יהיה מהיר יותר. יש לזכור כי אלו הם ממוצעים סטטיסטיים וכי סטיות אינדיבידואליות יכולות להיות לכאן ולכאן.

 

הגורמים לקוצר ראיה

במשך עשרות שנים קיים דיון בין מדענים אודות הסיבה והטיפול בקוצר ראייה והמנגנון המדויק של התפתחות קוצר הראייה עדיין אינו ברור. גורמים סביבתיים וכן גורמים גנטיים מעורבים בהופעה והתקדמות של קוצר הראייה. התרומה של הגנטיקה הוכחה בהשוואת המצאות קוצר הראייה בתאומים אחים לעומת תאומים זהים. לתאומים זהים יש שכיחות מוגרברת של קוצר ראיה לאומת תאומים אחים.

מחקרים הראו כי קוצר ראייה אצל אחד או שניים מההורים מהווה גורם סיכון להתפתחות קוצר ראייה גם אצל ילדיהם.  בכל מקרה, עלינו לזכור כי הורים חולקים עם צאצאם גנטיקה, אך גם השפעות סביבתיות, לכן, קשר זה אינו בהכרח תומך בקיומם של גורמים גנטיים להתפתחות קוצר הראייה.

התפיסה כי קוצר ראיה נגרם כתוצאה מפעילויות הדורשות ראייה מטווח קרוב (תאורית ה"שימוש יתר"), תוארה לראשונה על ידי Cohn ב-1886, אך קיימות עדויות שעוד הייתה ידועה עוד בתקופתו של קפלר.  מחקרים מהעת האחרונה מדגימים קשר חיובי בין המצאות קוצר ראייה לגורמים הבאים: אינטילגנציה,  מצב אקדמי,   , עיסוקים הדורשים שימוש בראייה מקרוב , ואנשים שנמצאים בחללים סגורים ומוגבלים כגון צוללות. 

הראיה הטובה ביותר שמדגימה את השפעתם של חינוך וקריאה על התפתחות קוצר ראייה מגיעה ממחקרו של זילברמן 50 שעקב אחר ילדים בבתי ספר דתיים. זילברמן הבחין כי שכיחות קוצר הראייה הייתה גבוהה במידה רבה יותר בגברים יהודים-דתיים לעונת נשים יהודיות. הגברים, בילו כ-16 שעות מדי יום בלימוד, ואילו הנשים לא למדו כל-כך הרבה שעות. מנגד, שכיחות קוצר הראייה בנשים היהודיות הייתה דומה לזו שנצפתה במחקר קוהורט שנעשה בגברים יהודיים לא-דתיים, שלמדו בבתי ספר לא-דתיים ובילו זמן משמעותית קטן יותר בלמידה וקריאה מדי יום. זילברמן הציע כי לשתי קבוצות הזכרים היהודיים יש בסיס גנטי דומה, אך הקבוצה שבילתה זמן רב יותר בלמידה, פיתחה קוצר ראייה במידה רבה יותר. בשתי הקבוצות, הנשים, שבילו כמות זמן דומה בלמידה, פיתחו קוצר ראייה באותה מידה.

ההנחה ברוב תיאוריות ה-"שימוש יתר" היא שמיקוד הראייה לטווח קצר, כמו לדוגמא בעת קריאה או שימוש במחשב – קשור בעקיפין להתארכות העין. המחשבה הנפוצה היא שצפייה ממושכת באובייקטים קרובים גורמת למערכת המיקוד "להתקע" על מרחק זה, המתאים לקריאה או שימוש במחשב. ממצאים אלו, הקשורים לבעיות התמקדות, הובילו לשורה של שיטות טיפול שנועדו להפחית את התמקדות-היתר של העיניים. שיטות אלו כוללות למשל: עדשות בי-פוקאליות, progressive addition lenses (PALs), טיפול באטרופין ו- תרגילי ראיה (vision therapy). ממספר מחקרים שנערכו לאחרונה עולה כי יש קשר הדוק בין כמות הזמן שמבלים מחוץ לבית ונחשפים לאור שמש להתפתחות קוצר ראיה – קשר זה חזק יותר מהקשר בין כמות הזמן שמוקדשת לקריאה, לימודים או עבודה על מחשב להתפתחות קוצר הראיה.

מחקרים אחדים שנערכו על חיות מספקים את הראיות המשכנעות ביותר אודות השפעת הסביבה על קוצר הראייה: במחקרם של   Wiesal and Raviola , נתפרו העפעפיים של קופים, כך שהתאפשרה חדירת אור בכמות מינימאלית בלבד אל תוך העין. כתוצאה מכך, הקופים פיתחו קוצר ראייה. אפקטים דומים נצפו גם כאשר עדשות מטשטשות הונחו על העין, מבלי לתפור את העפעפיים.  

קבוצת חוקרים  השתמשו בעדשות חצויות לשנים (חצי שקוף וחצי מטושטש) כדי ליצור תמונה ברורה על מחצית מהרשתית ותמונה מטושטשת על החצי השני. קוצר ראייה הנגרם כתוצאה מהתארכות גלגל העין במקרה זה התרחש רק בצד אחד של העין שבה התמונה המטושטשת, כלומר התקבלה התארכות בלתי סימטרית של הגלגל (איור 1). בנוסף, שינויים אלו התרחשו גם בבעלי חיים בעלי עצב ראייה חתוך – מה שמדגים כי האפקט הוא מקומי לעין ואינו תלוי במוח "רואה".

שאפל ועמיתיו  השתמשו בעדשות פלוס ועדשות מינוס ליצירת קוצר-רואי ורוחק-רואי מלאכותי.  כשהעדשות הוצבו מול עיני בעלי החיים, גודל עיניהם השתנה, בניסיון לבטל את הטשטוש. (יצוין כי תגובת העין היא בצורה מדויקת לכיוון השגיאה). מחקרים אלו הדגימו כי העין משנה את צורתה על מנת ליצור תמונה ברורה. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איור 1: טשטוש ראיה במחצית הרשתית גורם להתארכות העין רק באזור המטושטש

 

בעבר, נהוג היה לחשוב כי המקולה (כולל הפוביאה, בה אנו רואים 20/20) היא החלק הרגיש לטשטוש וכי היא החלק המגיב לטישטוש על ידי התארכות העין. עם זאת, מחקרים שנערכו לאחרונה על בעלי חיים הדגימו כי הרשתית הפריפריאלית היא בעלת השפעה גדולה יותר מאשר המקולה בכל הנוגע לטשטוש והתארכות העין.  לדוגמא, עדשות הגורמות לטשטוש פריפרי, גורמות לקוצר ראייה בעיניהם של קופים – דבר זה קורה אפילו כשהפוביאה נהרסה על ידי לייזר.  

כשקוצר הראיה ממשיך ומתדרדר, העין מקבלת צורת ביצה ואז הקוטב הפריפריאלי האחורי של העין נהפך לרחוק-רואי ביחס למרכז הרשתית. תופעה זו קורית עקב צורתה הסגלסגלה של העין  .(ראו איור מס' 2)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איור 2: בעינים קיצרות רואי שימוש במשקפיים או עדשות מגע רגילות גורם טישטוש התמונה בהקף הרשתית. הדבר גורם לעין להמשיך להתארך ולקוצר הראיה להתדרדר.

 

 

העין תתארך בתגובה לטישטוש פריפריאלי. ניתן לגרום לכך על ידי הסרת המאקולה, הנחת עדשה מולטיפוקאלית על העין (center plano, peripheral -3D), מטשטש (diffuser) הקפי (שאינו מטשטש את מרכז שדה הראייה). תופעה זו חוצה מינים, עם או בלי פוביאה. 

כאשר העין הופכת להיות קצרת רואי יותר, צורתה הופכת להיות יותר ויותר ארוכה ונדמית לצורת ביצה. לכן, בשימוש במשקפיים או בעדשות מגע, רק החלק האחורי של הרשתית (המקולה) מתוקן ונמצא בפוקוס, ואילו הקף הרשתית היא לא בפוקוס. ראיות ממחקרים אחרונים מעלות את האפשרות כי חוסר הפוקוס ברשתית הפריפריאלית עלולה לפעול למעשה כסיגנאל להתארכות העין.  

הוגרהייד ואחרים ציינו כי חניכי טייס נמצאים בסיכון הגבוה היותר לפתח קוצר ראיה כשגלגל העין היה אובאלי במקום עגול.

קופים שגודלו עם ראייה מרכזית חדה  ועדשות קצרות-רואי בעלות -3.00D בהקף שדה הראיה פיתחו קוצר ראייה.  (ראו איור מס' 2)

Liu and Wilddoet השתמשו בעדשות עם הקף מפוקס באפרוחים צעירים על-מנת לעצור התקדמות קוצר ראיה והצליחו להשיג הפחתה בהתארכות גלגל העין. ממצאים אלו תומכים בהשערה שחוסר הפוקוס בפריפריה, היא אחד הגורמים המשפיעים על התארכות העין. (ראו איור מס' 3).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איור 3:  מישור הפקוס של משקפיים בעיניים רגילות ובעיניים קיצרות רואי (מיופיות).  

 

בעין רגילה (אמטרופית) המקולה והרשתית הפריפריאלית שתיהן בפוקוס. ככל שקוצר הראייה מחמיר, העין נעשית יותר אליפטית. עדשות רגילות יתקנו רק את מרכז הרשתית ויותירו את הפריפריה במצב מטושטש. מידת הטישטוש הפריפרי גדלה כאשר מסתכלים על עצם קרוב בזמן אקומודציה דבר הגורם להמשך גדילת המספר. עדשה המתקנת את בעית המיקוד הפריפריאלית, כגון אלה המשמשות באורתוקרטולוגיה, מתקנת את המקולה ובו זמנית ממקדת את הדמות על פני הרשתית הפריפריאלית.

הממצאים שתוארו לעיל הביאו לעניין מחודש באורתוקרתולוגיה (עדשות שמעצבות את צורת הקרנית) ועיצובים חדשניים של משקפיים ועדשות מגע היוצרים תמונה חדה על הרשתית ההקפית במטרה לבטל את הסיגנאל להתארכות העין.

בנוסף, ידועים סיגנאלים נוירו-רטינאליים להתארכות העין, בעלי בסיס ביוכימי ידוע. לכן, אם ניתן יהיה לחסום את אותם הסיגנאלים, יהיה ניתן להאט או אפילו לעצור את התקדמות קוצר הראייה. אטרופין  ופירנזפין (pirenzepine) מאטים את התקדמות קוצר הראיה בידיוק באמצעות מנגנון זה.

לסיכום, קיימות עדויות מוצקות רבות התומכות בגורמים גנטיים ובגורמים סביבתיים להתפתחות קוצר ראייה. ניתן להניח כי קיימת נטייה גנטית לקוצר ראייה, שבאה לידי ביטוי כאשר קיימים גורמים סביבתיים מתאימים, כגון: דיאטה, משך עיסוק בקריאה, סוג העבודה וכמות אור. נכון לעכשיו, לא ניתן לשנות את ההרכב הגנטי – אך כן ניתן להשפיע על הגורמים הסביבתיים. לכן, הבנת המנגנון  של אמתרופיזציה חשובה בפיתוח שיטות לטיפול ושליטה בקוצר הראייה.

 

למידע על איך עוצרים את המשך גדילת המספר במשקפיים לחץ כאן